שאלות ותשובות › חדלות פירעון – חברה
חברה שחייבת לי כסף נכנסה לחדלות פירעון: מה קורה לחוב ומה עושים עכשיו?
לא בהכרח הכסף אבד. אבל מהרגע שבית המשפט נותן צו לפתיחת הליכים נגד הלקוח, הגבייה הרגילה נעצרת, ומקומה נתפס בהליך מרוכז שמנהל נאמן. מי שמכיר את כללי ההליך החדשים ופועל בזמן, משפר מאוד את הסיכוי לקבל חלק מהחוב.
המאמר עוסק במצב שבו החייבת היא חברה בע"מ. כשהחייב הוא אדם פרטי, למשל עוסק מורשה, ההליך שונה במידה רבה, ועליו נכתב מאמר נפרד: "לקוח פרטי שחייב לי כסף נכנס להליך חדלות פירעון".
מה החוק מנסה להשיג
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מציב כמה מטרות זו לצד זו:
"להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; (2) להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים" (סעיף 1 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי)
כלומר, ההליך אינו רק חלוקה של מה שנשאר. לעיתים בית המשפט יעדיף להמשיך להפעיל את העסק, כי עסק חי שווה לנושים יותר מעסק סגור. מבחינת הספק, זה אומר שההליך עשוי להימשך, ושכדאי לעקוב אחריו ולא להסתפק בהגשת מסמך אחד.
מה נעצר ביום מתן הצו
הכלל המרכזי הוא הקפאת הליכים:
"לא יהיה ניתן לפתוח בהליכי גבייה של חובות עבר נגד התאגיד או להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו" (סעיף 29(1) לחוק)
תיק הוצאה לפועל שכבר נפתח נעצר. עיקול שהוטל לפני הצו בטל ככלל (סעיף 29(4)), ואי אפשר להגיש תביעה חדשה נגד החברה בלי אישור בית המשפט שנתן את הצו (סעיף 29(5)). מי שמיהר לפני כן לא בהכרח מרוויח, ומי שחשב להתחיל עכשיו בגבייה רגילה צריך לעצור ולבחון את ההליך החדש.
תביעת חוב: הכלי העיקרי של הספק
מהיום שבו ניתן הצו, פונים לנאמן ולא לבעלי העסק:
"נושה בחוב עבר רשאי להגיש לנאמן תביעת חוב, בתוך שישה חודשים ממועד פרסומו של הצו לפתיחת הליכים" (סעיף 210(א) לחוק)
תביעת חוב שהנאמן אישר היא מה שמזכה את הספק בחלק מהנכסים שיחולקו:
"תביעת חוב בשל חוב עבר שאישר הנאמן לפי הוראות פרק זה מקנה לנושה בחוב העבר זכות לחלק מנכסי קופת הנשייה." (סעיף 209 לחוק)
הנאמן רשאי להאריך את המועד רק בנסיבות שבהן הנושה לא יכול היה להגיש בזמן, ו"מן הצדק לעשות כן" (סעיף 210(ג)). על הארכה כזו לא כדאי לסמוך.
מה לצרף לתביעת החוב
- חשבוניות ותעודות משלוח.
- הזמנות, הסכם מסגרת או הצעת מחיר חתומה.
- כרטסת הנהלת חשבונות שמראה את היתרה.
- התכתבויות שבהן הלקוח מאשר את החוב.
- שיקים שחזרו, אם יש.
ככל שהתיעוד מסודר יותר, כך קל יותר לנאמן לאשר את התביעה.
לא כל הנושים עומדים באותו תור
נושה שיש לו בטוחה, כמו שעבוד רשום, נמצא במקום אחר לגמרי:
"ניתן צו לפתיחת הליכים, רשאי נושה מובטח להיפרע את חובו המובטח מהנכס המשועבד לטובתו, בכפוף להוראות סימן זה ולסדר הפירעון." (סעיף 243(ב) לחוק)
גם ספק שמכר סחורה בתנאי של שמירת בעלות עד התשלום עשוי להיות במצב שונה. החוק מתייחס במפורש ל"נכס הכפוף לשיור בעלות" (סעיף 29(2)), אם כי גם זכות כזו כפופה למגבלות ההליך. לכן אחד הדברים הראשונים לבדוק הוא מה בדיוק נכתב בהזמנות ובתנאי המכר.
קיזוז: כשגם אתם חייבים ללקוח
לפעמים הספק עצמו חייב ללקוח, למשל בשל זיכויים, החזרות או עסקה הפוכה. במקרים מסוימים אפשר לקזז:
"נושה רשאי לקזז חוב עבר שהחייב חב לו כנגד חוב עבר שהוא חב לחייב, כערכם במועד מתן הצו לפתיחת הליכים, ולהגיש תביעת חוב על היתרה" (סעיף 255 לחוק)
הקיזוז אינו אוטומטי. הוא מותנה, בין השאר, בכך שהחובות "כרוכים זה בזה" או שהם חלק ממהלך העסקים ההדדי הרגיל (סעיף 255(1)-(2)). ויש מועד קצר:
"נושה בעל זכות קיזוז יודיע לנאמן על קיום הזכות או ביצועה בתוך 30 ימים מהמועד שבו נודע לו על מתן הצו לפתיחת הליכים" (סעיף 256 לחוק)
לוחות זמנים שכדאי לזכור
- 30 ימים מהיום שנודע לכם על הצו: הודעה לנאמן על זכות קיזוז.
- שישה חודשים מפרסום הצו: הגשת תביעת חוב.
- לאורך ההליך: מעקב אחר החלטות הנאמן ובית המשפט, כולל החלטה על תביעת החוב שלכם.
טעויות נפוצות
- להמשיך לשלוח דרישות תשלום לבעלים ולהניח שזה מספיק.
- לחכות "לראות איך יתפתח" ולפספס את המועד להגשת תביעת חוב.
- להגיש תביעת חוב בלי מסמכים, או בסכום שאינו תואם את הכרטסת.
- להמשיך לספק סחורה בלי לבדוק מי אחראי לתשלום החדש.
- לשכוח לבדוק אם יש ערבות אישית של הבעלים, שהיא סיפור נפרד (ראו בשאלות הנפוצות).
מה עוד קורה בהליך
אחרי הגשת תביעת החוב, הנאמן בודק אותה ומחליט אם לאשר אותה, כולה או חלקה. ההליך יכול להימשך זמן רב, במיוחד כשבית המשפט מורה על הפעלת העסק לשם שיקומו. במהלך התקופה הזו כדאי לעקוב אחרי ההודעות שמתפרסמות בהליך, לבדוק אם התקבלה החלטה בתביעת החוב שלכם, ולשים לב לאפשרות של הצעת הסדר לנושים. גם תביעה שאושרה לא מבטיחה תשלום מלא: הסכום שכל נושה יקבל תלוי בנכסים שיימצאו ובמקומו בסדר הנשייה.
לדוגמה
לדוגמה, ספק משקאות שהחברה המפעילה מכולת חייבת לו 40,000 ש"ח. שבוע אחרי מתן הצו הוא מגלה שגם הוא חייב לחברה 5,000 ש"ח בגין זיכויים על סחורה שהוחזרה. הוא שולח לנאמן הודעה על זכות קיזוז בתוך 30 יום, ובהמשך מגיש תביעת חוב על היתרה, 35,000 ש"ח, עם חשבוניות, תעודות משלוח וכרטסת. ספק אחר, שאותה מכולת חייבת לו סכום דומה, ממשיך לשלוח מכתבי דרישה לבעלים, ומגלה כעבור שבעה חודשים שהמועד להגשת תביעת חוב חלף. (הדוגמה היפותטית ונועדה להמחשה בלבד.)
שאלות נפוצות
אפשר להמשיך בתיק ההוצאה לפועל שפתחתי לפני הצו?
ככלל לא. סעיף 29(1) לחוק קובע שאי אפשר להמשיך בהליכי גבייה שטרם הושלמו נגד התאגיד.
תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת חוב?
בתוך שישה חודשים ממועד פרסום הצו לפתיחת הליכים (סעיף 210(א)). הארכה אפשרית רק בנסיבות חריגות.
יש לי שעבוד או שמירת בעלות על הסחורה. זה משנה?
כן, זה עשוי לשנות את מקומכם בסדר הנשייה, בכפוף להוראות החוק. נושה מובטח רשאי להיפרע מהנכס המשועבד (סעיף 243(ב)).
בעל החברה ערב אישית לחוב. אפשר לפנות אליו?
הקפאת ההליכים חלה ככלל רק על התאגיד (סעיף 30), ולכן הערבות האישית נבחנת בנפרד. על כך במאמר על ערבות אישית.
לסיכום
חדלות פירעון של לקוח אינה בהכרח סוף הסיפור, אבל היא משנה את הדרך. במקום מרוץ אישי לגבייה יש הליך משותף, עם מועדים קבועים ועם נאמן שבוחן כל תביעה. שני ספקים שמגיע להם אותו סכום יכולים לסיים את ההליך בתוצאות שונות מאוד, לפי מה שנחתם, מה הובטח ומה נעשה בזמן. כל מקרה תלוי בנסיבותיו.
האמור הוא דיון משפטי כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
עו"ד אלחנן תורג'מן