שאלות ותשובות › ערבויות וחברות
החברה נסגרה עם חובות: האם החובות של החברה עוברים לבעלים או למנהל?
ברוב המקרים לא. חברה בע"מ היא אישיות משפטית נפרדת, והחובות שלה שייכים לה. אבל יש שלושה מצבים עיקריים שבהם החוב עשוי להגיע גם לאנשים שמאחורי החברה: כשנחתמה ערבות אישית, כשבית המשפט מרים את המסך, וכשמנהל או דירקטור לא פעלו כנדרש כשהחברה כבר הייתה בחדלות פירעון.
הכלל: החברה היא "אדם" נפרד
"חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מואגד." (סעיף 4 לחוק החברות, התשנ"ט-1999)
זו כל המטרה של חברה בע"מ: להפריד בין הסיכון העסקי לבין הרכוש הפרטי של הבעלים. ספק שמכר לחברה, בנק שהלווה לה או לקוח שתבע אותה, יכולים בדרך כלל לגבות רק מהחברה עצמה.
החריג הראשון: ערבות אישית
הרבה פעמים, בעיקר מול בנקים, משכירים וספקים גדולים, הבעלים חותמים גם על ערבות אישית. במקרה כזה החוב לא "עובר" אליהם בגלל שהחברה נסגרה, אלא משום שהם עצמם התחייבו. זה נושא נפרד, ויש לו כללים משלו, שעליהם הרחבנו במאמר על ערבות אישית.
החריג השני: הרמת מסך
החוק מאפשר לבית המשפט, במקרים חריגים, לייחס חוב של החברה לבעל מניות:
"בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה: (א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה; (ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה" (סעיף 6(א)(1) לחוק החברות)
הסעיף מוסיף תנאי חשוב: "ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור". מי שחשד ונמנע מלברר ייחשב כמודע, אבל לא מי ש"נהג ברשלנות בלבד" (סעיף 6(א)(2)).
מה עשוי להוביל להרמת מסך
אלה דוגמאות כלליות, ולא רשימה סגורה:
- ערבוב בין כספי החברה לכספים הפרטיים של הבעלים.
- הוצאת נכסים מהחברה כשכבר היה ברור שהיא לא תוכל לשלם לנושים.
- הפעלת חברה בלי שום הון ובלי יכולת אמיתית לעמוד בהתחייבויות שלקחה.
זה חריג, לא ברירת מחדל. בית המשפט בוחן את הנסיבות לעומק.
החריג השלישי: אחריות דירקטור ומנהל כשהחברה בחדלות פירעון
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוסיף חובה מפורשת:
"ידע דירקטור או מנהל כללי או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא בחדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, רשאי בית המשפט, לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד, להורות כי הדירקטור או המנהל הכללי יישא באחריות כלפי התאגיד לנזקים שנגרמו לנושי התאגיד בשל מחדלו." (סעיף 288(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018)
החוק גם מפרט מה ייחשב, ככלל, לאמצעים סבירים. חזקה שהמנהל פעל כראוי אם נקט אמצעים להערכת מצבה הכלכלי של החברה ופעל כדי שהחברה תנקוט אחד מאלה:
"(1) קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים; (2) ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר חוב; (3) פתיחה בהליכי חדלות פירעון." (סעיף 288(ב) לחוק)
הסעיף גם קובע שאין חבות למי שהוכיח שהסתמך "בתום לב הסתמכות סבירה" על מידע שלפיו החברה אינה בחדלות פירעון (סעיף 288(ד)).
צעדים מעשיים כשהחברה בקשיים
- לתעד את ההחלטות ואת המידע הכספי שעמד לפניכם.
- לבחון את המצב הכספי בעזרת רואה חשבון ולא להסתפק בתחושה.
- לא להוציא כספים או נכסים מהחברה לטובת הבעלים כשהנושים לא מקבלים תשלום.
- לשקול בזמן משא ומתן עם נושים או פנייה להליך.
- לבדוק על אילו ערבויות אישיות חתמתם.
טעויות נפוצות
- "לסגור את החברה" על ידי הפסקת פעילות בלי הליך מסודר, ולהניח שהחובות נעלמו.
- להמשיך לקחת סחורה והתחייבויות כשברור שאין ממה לשלם.
- להעביר כספים מהחברה לחשבון פרטי "עד שיעבור הגל".
"סגירת" חברה: הפסקת פעילות היא לא הליך
הרבה בעלי עסקים מספרים ש"סגרו את החברה" כשהם מתכוונים לכך שהפסיקו לפעול. אבל חברה שהפסיקה לפעול עדיין קיימת משפטית, והחובות שלה ממשיכים להיות רשומים על שמה. הנושים יכולים להמשיך בהליכים נגדה, ובמקרים מסוימים גם לבקש לפתוח נגדה הליך חדלות פירעון. בהליך כזה ימונה נאמן, והוא שיבדוק, בין השאר, מה נעשה בחודשים שלפני כן. לכן "סגירה" שקטה, בלי הליך ובלי תיעוד, עלולה דווקא להגדיל את הסיכון לבעלים ולמנהלים.
מה ההבדל בין בעל מניות לבין מנהל
כדאי להבחין בין שני התפקידים. הרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות עוסקת ב"בעל מניה". האחריות לפי סעיף 288 לחוק חדלות פירעון עוסקת ב"דירקטור או מנהל כללי". בעסק קטן, לעיתים קרובות אותו אדם ממלא את שני התפקידים, ולכן הוא צריך לשים לב לשני הכללים.
לדוגמה
לדוגמה, חברה להפצת מוצרי חשמל נקלעה להפסדים. המנהל ידע במשך חודשים שהחברה לא מצליחה לשלם לספקים, אבל המשיך להזמין סחורה באשראי, בלי לבדוק את המצב ובלי לפנות לנושים. אחרי שניתן צו לפתיחת הליכים, הנאמן עשוי לבקש לחייב אותו לפי סעיף 288. מנהל אחר, באותו מצב, פנה לרואה חשבון, ניהל משא ומתן עם הספקים ובסוף הגיש בקשה לפתיחת הליכים. לגביו חלה החזקה שבסעיף 288(ב). (הדוגמה היפותטית ונועדה להמחשה בלבד.)
שאלות נפוצות
אם החברה נסגרה, הנושים יכולים לתבוע אותי אישית?
ככלל לא, כי החברה היא אישיות משפטית נפרדת (סעיף 4 לחוק החברות). החריגים העיקריים הם ערבות אישית, הרמת מסך ואחריות לפי סעיף 288 לחוק חדלות פירעון.
מתי בית המשפט מרים מסך?
במקרים חריגים שבהם האישיות הנפרדת שימשה כדי להונות או לקפח נושים, או תוך נטילת סיכון בלתי סביר, ובתנאי שבעל המניות היה מודע לכך (סעיף 6 לחוק החברות).
אני דירקטור והחברה בקשיים. מה החוק מצפה ממני?
לנקוט אמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפירעון. החוק מונה דוגמאות: סיוע מקצועי לשיקום, משא ומתן להסדר חוב או פתיחה בהליך (סעיף 288(ב)).
לסיכום
חברה בע"מ מגינה על בעליה, אבל ההגנה הזו נבחנת לפי האופן שבו החברה נוהלה, ובמיוחד לפי מה שנעשה בחודשים שלפני שנסגרה. ניהול מסודר, תיעוד ופעולה בזמן הם מה שמבדיל בין מצב שבו החובות נשארים בחברה לבין מצב שבו הם עלולים להגיע הלאה. כל מקרה תלוי בנסיבותיו.
האמור הוא דיון משפטי כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.
עו"ד אלחנן תורג'מן